ממצאי המכון לרפואה משפטית מעידים על ירידה של 10% במספר ניסיונות ההתאבדות בישראל. אם כך, מדוע הממצאים הללו לא משדרים אופטימיות? כנראה שמאותה הסיבה ששיעור גדול בקרב האוכלוסייה מצוי בסיכון להתפתחות עתידית של קשיים והפרעות נפשיות שונות
המציאות המתמשכת וחסרת התקדים של המלחמה הרב זירתית שישראל מצויה בה מאז אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, מעצימות את הקושי שמתעורר בקרב רבים מאתנו שנמצאים מזה חודשים ארוכים אל מול מלחמה שמתקיימת בכמה חזיתות בו זמנית.
המלחמה משפיעה באופן דרמטי על בריאות הנפש של אוכלוסיית מדינת ישראל, השפעה שעוד מוקדם מכדי להבין את מלוא היקפה. מדובר באירועים קיצוניים ומסכני חיים במקביל לירי ממושך של רקטות וטילים, פינוי של מאות אלפי אנשים מבתיהם, ניתוק מהקהילה וממערכת החינוך, פגיעה כלכלית, שירות מילואים ממושך, דאגה לסובבים ועוד.
המלחמה משפיעה באופן דרמטי על בריאות הנפש של אוכלוסיית מדינת ישראל, השפעה שעוד מוקדם מכדי להבין את מלוא היקפה. מדובר באירועים קיצוניים ומסכני חיים במקביל לירי ממושך של רקטות וטילים, פינוי של מאות אלפי אנשים מבתיהם, ניתוק מהקהילה וממערכת החינוך, פגיעה כלכלית, שירות מילואים ממושך, דאגה לסובבים ועוד.
יתרה מכך, למבצע "עָם כְּלָבִיא", שמטרתו מתקפת מנע של ישראל באיראן, הציבור בישראל נכנס במצב לא פשוט וקיים עומס נפשי ארוך ומתמשך. בטור זה אתמקד באוכלוסייה הבוגרת, כאשר מדובר במצב חסר תקדים שבו שיעור גדול בקרב האוכלוסייה מצוי בסיכון כזה או אחר להתפתחות של קשיים והפרעות נפשיות שונות, אפרט על חלקם.
מצוקה פסיכולוגית / אובדנות
החל מפרוץ המלחמה, חל זינוק של מאות אחוזים במספר האנשים הפונים לקבלת סיוע נפשי. 60% מהפונים הם גברים, ורבים מהמטופלים הם אנשי מילואים ושורדי ה-7 באוקטובר, כאשר ישנה עליה חדה בפניות מצוקה לקווי המוקד כער"ן.
החל מפרוץ המלחמה, חל זינוק של מאות אחוזים במספר האנשים הפונים לקבלת סיוע נפשי. 60% מהפונים הם גברים, ורבים מהמטופלים הם אנשי מילואים ושורדי ה-7 באוקטובר, כאשר ישנה עליה חדה בפניות מצוקה לקווי המוקד כער"ן.
אל מול כך, באופן שאולי יפתיע, ממצאי המכון לרפואה משפטית עולה דווקא כי מאוקטובר 23' ועד סוף 24' נרשמו 217 מקרי חשד להתאבדות, בעוד שבשנים 2023-2017 היו בממוצע 242 מקרים לשנה – ירידה משמעותית של 10% במספר מקרי ההתאבדויות בישראל. מגמה דומה נמצאה בתקופות קודמות של התמודדות עם מצבי חירום בישראל ובעולם, ויכולה להיות מוסברת, בין השאר, על-ידי חיזוק הלכידות חברתית בתקופות אלו.
עם זאת, חשוב לשים לב כי מחשבות אובדניות על רקע מלחמות ופיגועי טרור מתפרצות מספר שנים לאחר האירוע, למרות שהתחלואה הנפשית היא כבר בשנה הראשונה. ולכן, ישנה חשיבות עליונה לזהות ולטפל כבר כעת, ולהקדים תרופה למכה.
פוסט טראומה
ממחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת ת"א עולה, שאחד משמונה אנשי מילואים (12%) במלחמת "חרבות ברזל" דיווח על תסמינים מרובים של פוסט-טראומה נתונים מדאיגים שמצביעים על השפעה נפשית חמורה ומתמשכת של שירות המילואים בלחימה.
ממחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת ת"א עולה, שאחד משמונה אנשי מילואים (12%) במלחמת "חרבות ברזל" דיווח על תסמינים מרובים של פוסט-טראומה נתונים מדאיגים שמצביעים על השפעה נפשית חמורה ומתמשכת של שירות המילואים בלחימה.
חרדה ודיכאון
רבים מאזרחי המדינה חווים רמות שונות של חרדה בעקבות האירועים. לרוב, מדובר בתגובה טבעית למצב החירום הממושך, וממצאים מחקריים אף מראים על הכפלה של שיעורי החרדה והדיכאון בקרב יולדות.
רבים מאזרחי המדינה חווים רמות שונות של חרדה בעקבות האירועים. לרוב, מדובר בתגובה טבעית למצב החירום הממושך, וממצאים מחקריים אף מראים על הכפלה של שיעורי החרדה והדיכאון בקרב יולדות.
התמכרויות
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, מעיד כי מתחילת המלחמה חל זינוק של עשרות אחוזים בשימוש בחומרים ממכרים, כמו נוגדי חרדה ומשככי כאבים נרקוטיים.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, מעיד כי מתחילת המלחמה חל זינוק של עשרות אחוזים בשימוש בחומרים ממכרים, כמו נוגדי חרדה ומשככי כאבים נרקוטיים.
זוגיות
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עמה התמודדויות קשות שקשורות לתא הזוגי והמשפחתי. על פי ממצאים שפורסמו, נרשמה עלייה חדה (7%) במקרי גירושין בכל הארץ, בדגש על העוטף והצפון, כמו גם, עלייה בפניות לטיפולים זוגיים ומשפחתיים, כאשר בשנת 2024 התגרשו 11,542 זוגות לעומת 10,838 ב- 2023.
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עמה התמודדויות קשות שקשורות לתא הזוגי והמשפחתי. על פי ממצאים שפורסמו, נרשמה עלייה חדה (7%) במקרי גירושין בכל הארץ, בדגש על העוטף והצפון, כמו גם, עלייה בפניות לטיפולים זוגיים ומשפחתיים, כאשר בשנת 2024 התגרשו 11,542 זוגות לעומת 10,838 ב- 2023.
פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו, פסיכולוג ותיאורטיקן, מציגה היררכיה של צרכים אנושיים, כאשר תחילה יש למלא צרכים בסיסיים וחיוניים להישרדות כמזון, מים, שינה וביטחון פיזי. רק לאחר מכן מתעוררים צרכים גבוהים יותר של שייכות ואהבה, הערכה עצמית ולבסוף מימוש עצמי.
ואכן, במצבי מלחמה, נפגעים בעיקר הצרכים הבסיסיים: ביטחון פיזי, מזון, מחסה וקשרים חברתיים. אנשים נאלצים להתמקד בהישרדות, המציאות החדשה עשויה לדרוש התמודדות עם אובדן, פגיעה ברכוש, ושינויים קיצוניים באורח החיים, לעיתים תוך ויתור זמני על צרכים גבוהים כמו מימוש עצמי או הערכה.
למרות זאת, בהיסטוריה תועדו מצבים יוצאי דופן (כגון בשואה) שבהם אנשים המשיכו לעסוק בלמידה, אמנות ורוח גם כשהצרכים הבסיסיים לא סופקו. על אף שההיררכיה הזו לרוב קבועה, יש מקרים בהם הסדר מתהפך או צרכים גבוהים מתקיימים במקביל למאבק על צרכי הישרדות.
כיצד ניתן להתמודד עם מצוקה פסיכולוגית / נפשית?
פנייה למוקדי תמיכה בקופות החולים, מוקדים טלפוניים לסיוע נפשי, מרכזי חוסן, הגדלת המודעות ומתן לגיטימציה לתחושות. ידע מפחית חרדה, לכן חשוב להתעדכן ממקורות מהימנים ומוסמכים, כמו הנחיות פיקוד העורף, וכשם שאנו מתכוננים לכל דבר בחיים, חשוב שנהיה מוכנים גם למצבי חירום. חשוב להכין מראש את הציוד שיעזור לנו ולבני ביתנו להתמודד עם מצב החירום.
פנייה למוקדי תמיכה בקופות החולים, מוקדים טלפוניים לסיוע נפשי, מרכזי חוסן, הגדלת המודעות ומתן לגיטימציה לתחושות. ידע מפחית חרדה, לכן חשוב להתעדכן ממקורות מהימנים ומוסמכים, כמו הנחיות פיקוד העורף, וכשם שאנו מתכוננים לכל דבר בחיים, חשוב שנהיה מוכנים גם למצבי חירום. חשוב להכין מראש את הציוד שיעזור לנו ולבני ביתנו להתמודד עם מצב החירום.
באשר לחיילים, קיימות תוכניות להתערבות וחיזוק החוסן. בין היתר, דווח כי כרבע מיליון חיילים עברו "ימי עיבוד" לאחר הלחימה, כדי למנוע הדחקה ופיתוח חריף של הלם-קרב, תהליך שמחייב את כל חיילי היחידה, זאת, מלבד טיפול פרטני.
החברה ישראלית מאופיינת בחוסן שמאפשר לרוב האוכלוסייה להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולראות במשבר כמנוף לצמיחה. יש שייכות חברתית ועזרה הדדית מופלאה בעם הזה והתגייסות האזרחים המפתיעה בהיקפה והמעוררת תדהמה, היא חלק מנקודות החוזק של החברה שלנו. עלינו להיות מאוחדים לסייע ולהסתייע אחד בשני, מה שמדגיש את החשיבות של נתינה וקבלה הדדית של סיוע. חשוב שנזכור – היו זמנים קשים גם בעבר ויצאנו מזה.
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו – דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן – בטלפון 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר.
*הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי
הכותבת היא עלייה הרמן, ראש תוכנית החוג לאחיוּת (סיעוד) במבח"ר, רכזת ומרצה בתחום סיעוד בבריאות הנפש במרכז האקדמי לב.
הכותבת היא עלייה הרמן, ראש תוכנית החוג לאחיוּת (סיעוד) במבח"ר, רכזת ומרצה בתחום סיעוד בבריאות הנפש במרכז האקדמי לב.
הכתבה התפרסמה באתר ice